ההשלכות הנוראיות של תת תרבות
לישראלים יש קטע כזה: לרצות להשמיע את קולם ולהביע דעה גם כשזה אינו אקטואלי. במקום להתעלם ממה שאינו קשור אליהם ולהתרכז במה שכן, הם נוטים לערבב בין המשימות ולהידחף למקומות בהם דעתם אינה מתבקשת, וקולם אינו רלוונטי כלל;
אז למה באמת שונאים ישראלים, בעולם?
בואו נהיה כנים ואובייקטיביים לרגע: כולנו כישראלים חוטאים באותם הדברים, כמעט. ישנם כאלו אשר למדו, או יודעים מראש למה עדיף אחרת ומיישמים את זה בחיי היומיום. אך ישנם גם כאלו, שהם הרב הגדול לצערי, שלעולם לא ילמדו את תורתה העדינה של התרבות הסוציאלית האנושית הכלל עולמית.
תרבות זו נקראית כבוד.
הבעיה העיקרית היא שלישראלים גם ישנו מושג שגוי בהחלט בנוגע למה שנקרא כבוד; הם לא מבינים נכון את המשמעות של המילה הזו ולכן משתמשים בה בהקשרים הלא נכונים.
בואו נחזור רגע להגדרה המילונית של המילה הכל כך חשובה הזו:
כָּבוד= אַהבה, , אַהדה, , אֵיכוּת, , גדוּלה, , גַדלוּת, , גודֶל, , הָדָר, , הוד, , הוקָרה, , הילה, , הַכָּרה, , הַלֵל, , הַערָכה, , הִתבַּלטוּת, , חביבוּת, , חיבּה, , חשיבוּת, , ידידוּת, , יוּקרה, , יקָר, , יַקרוּת, , כּוחַ, , כּיבּוּד, , מוניטין, , סימפַּתיה, , סַמכוּת, , עוז, , עֶרֶך, , פִּרסוּם, , פּרֶסטיז', , קילוּס, , קֶרֶן, , רומֵמוּת, , שֶבַח, , שֵם, , שֵם טוב, , תהילה, , תִפאָרה, , תִפאֶרֶת, , תשׂוּמֶת לֵב.
ניגודים: הַשפָּלה,, זִלזוּל,, חֶרפּה.
כשמסתכלים על ההגדרה המילונית, ניתן להבין למה אני מתכוונת כשאני אומרת שהכבוד אצל ישראלים הוא במילים בלבד, בזמן שדפוסי ההתנהגות המגדירים כבוד אינם מופיעים כלל.
ישראלים אינם מתחשבים בסביבה בה הם נמצאים, אך הם בהחלט מצפים שהסביבה תתחשב בהם.
האם זה הוגן? לא. האם זו המציאות? בהחלט כן.
לישראלים אין את ההבנה שכאשר הם מאחרים ולא מודיעים, או קובעים פגישה ולא מגיעים אליה, הם מראים זלזול ישיר בזמנו של האדם איתו הם אמורים להפגש; הרי, למה שלמישהו אחר יהיה משהו לעשות בזמן הזה, חוץ מלחכות לכבודו?
לישראלים אין את ההבנה שסבלנות היא מילה גדולה שצריך לדעת ליישם בחיי היומיום, מכיוון שאין דבר שיכול באמת לקרות בן רגע. זהו חוסר כבוד כלפי היקום.
ישנן הרבה דרכים בהן ניתן לשנות את המצב הזה, והעיקרית שבהן היא שכל אחד ימתח ביקורת אמיתית על עצמו; אישית אני עושה את זה על בסיס קבוע, ככה אני יודעת איפה עליי להשתפר.
אם כל אזרח במדינה יתחיל לכבד את הסביבה באמת- יהיה לנו נעים הרבה יותר לתקשר אחד עם השני.
אם כל אחד ילמד להעזר בסבלנות כשזה נדרש, יהיה לנו קל הרבה יותר לחיות טוב במדינה הזאת.
אם כל אדם ילמד להבין שחוץ ממנו ישנם עוד גורמים בהם כדאי לפעמים להתחשב, העולם הזה יהפוך למקום הרבה יותר טוב לחיות בו.
היהודים הם העם הנבחר, אור לגויים; אז למה שלא נתחיל באמת להתנהג ככאלה, במעשים היומיומיים שלנו ולא רק במילים הגדולות והרועשות שאנחנו זורקים לאוויר?
תקשורת חכמה היא לדעת להעביר את המסר בצורה היעילה והטובה ביותר; והדרך הטובה והיעילה ביותר היא תמיד, אבל תמיד מבוססת על כבוד הדדי.