ככה ריפאתי את עצמי
תכלס? לא הרבה יודעים על כל הבעיות הכרוניות שאיתן אני חייה; החל מגמישות יתר ודלקת פרקים בכל הגוף יחד עם נכות אורטופדית שמגבילה אותי ב70% מהזמן, ברב הפעולות היומיות ועד לפוסט טראומה מורכבת, הפרעות שינה וחרדות.
כל החיים שלי סבלתי מבעיות בריאותיות ובגלל שלא היה מי שיקח אותי לבירור רפואי מעמיק, עם השנים ההזנחה הזו גרמה לבעיות שלי רק להחמיר מן הסתם.
עד כדי מצב שהגוף והמח שלי קרסו, במלוא המובן.
כבר סיפרתי באחד הפוסטים הקודמים שלי על תאונת העבודה שעברתי בסוף 2017 וכמה קושי זה יצר לי, בנוסף לכל הבעיות הבריאותיות האחרות שכבר היו.
כמובן שעל כל זה נוסף הפן הנפשי שנפגע גם הוא בעקבות הנוכחות של הבעיות הפיזיות.
אבל בפוסט הזה אני לא מתכוונת לדבר על הבעיות האלו, אלא על הצורה שבה פתרתי אותן בחיי היומיום שלי. אמנם לא את הכל הצלחתי לרפא, יש בעיות שפשוט נאלצתי ללמוד לחיות איתן בצורה כזו שהן לא יפריעו לי יתר על המידה, כך שאוכל לתפקד בצורה תקינה פחות או יותר אבל בסך הכל אני באמת מאוד מרוצה מהתוצאות של תהליך הריפוי העצמי שעברתי.
כמובן שהריפוי הוא תהליך ארוך שגם במקרה שלי, לא בדיוק לקח יומיים-שלושה.
זה לקח הרבה יותר זמן מזה, 3 שנים ליתר דיוק; וזה היה תהליך קשה, כואב ומייגע שבסופו של דבר השתלם לי בכל צורה ודרך אפשרית.
תהליך הריפוי הזה אמנם דרש ממני התאמה מלאה של כל אורח החיים שלי בשביל שזה יצליח, אבל זה לחלוטין שווה את זה. אז מה בעצם עשיתי ואיך נרפאתי? הינה השלבים;
שנה מקום שנה מזל- סוף סוף לקחתי את עצמי בידיים ועברתי לחיות בעיר שרציתי לגור בה מאז שהגעתי לארץ, באיזור שבו רציתי לחיות מאז ומתמיד. עברתי לגור בדירה קטנה על חוף הים באשקלון, צמוד למרינה. המקום הזה בזכות עצמו עשה לי רק טוב, אבל בעיקר נתן לי רצון ומוטיבציה באמת לעשות את מה שצריך כדי להחלים.
התאמת שעות שינה- במשך שנים הייתי קמה בשעות מוקדמות מאוד בגלל לימודים ועבודה. הפעם, החלטתי לקום מוקדם בשביל הנפש שלי ועל הדרך גם להסדיר את הפרעות השינה שלי שמשפיעות לרעה על המצב הפיזי שלי באופן קבוע. הכרחתי את עצמי ללכת לישון כל ערב בשעה 19 ולקום כל בוקר בשעה 4. לא תאמינו, אבל זה עזר לי פלאים.
פתיחת יום נינוחה- הרגלתי את עצמי לפתוח את הימים שלי בלי לחץ. בזכות מערך השינה שהגדרתי לעצמי, נוצר מצב שבו יש לי באמת האפשרות להספיק לעשות הרבה מאוד דברים לפני שאני מתחילה יום עבודה ולהספיק אותם מבלי למהר. אז התחלתי לפתוח כל בוקר ממדיטציה, תרגילי פסיכוטרפיה ואימון יוגה. אין ספק שזה היה החלק החשוב ביותר בריפוי.
סינון האנשים שסובבים אותי- לא תאמינו כמה אנשים אני חסמתי בשנים האלו. אני עצמי עדיין לא מאמינה, אבל זה היה מעשה חכם מאוד ללא ספק. האנשים שסובבים אותנו משפיעים באופן ישיר על המצב הנפשי ובהתאם גם הפיזי שלנו; כשהאנשים שסובבים אותנו לא באמת דואגים לשלומנו כלל אלא רק רוצים לשאוב משאבים חינמיים זה בהכרח ישפיע עלינו לרעה ואני החלטתי שאני לא צריכה את זה. אני רציתי להחלים, ולכן אני גם הרשיתי לעצמי להגיד לאנשים דיי ולהציב גבולות ברורים מאוד סביבי: לא להתקרב ובטח לא לגעת.
התמקדות במטרה- הקדשתי את כל כולי לעבודה על העסק והשיקום הבריאותי שלי. בלי בילויים, בלי חברים, בלי מבקרים (חוץ מאחותי הקטנה כמובן), 3 שנים אני עבדתי על הגוף והנפש שלי ועל פיתוח המיזמים העיסקיים שלי. התוצר שזה הביא מעלה בי גאווה טהורה כי אני מבינה שהקשיים שאיתם אני התמודדתי לאורך התהליך הזה, לא מובנים מאליהם בכלל.
את כל החלקים של תהליך ההחלמה אני אימצתי גם לחיי היומיום שלי כי לרפא את עצמי לחלוטין יכול לקחת שנים רבות והתחזוקה היא מה שבאמת חשוב בכל הסיפור הזה.
ללא התמדה קבועה עם הפעולות אותן עליי לבצע יומיום, לא אוכל להתקדם מן הסתם.
אז לסיכום אני רק אגיד שאין ספק שעבודה קשה משתלמת כשהיא תואמת את המטרה.